תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל רֹךְ הֵצִיפוּ אֶת גּוּפָהּ הֵם בָּאוּ עִם כְּבָלִים. הֵם בָּאוּ לְחָטְפָהּ וְהִיא שְׂרוּעָה בְּרֹךְ עַל יְצוּעָהּ הַצַּח הַלַּיְלָה הֶעָרוּם, הַלַּיְלָה הַנִּצָּח הִפְקִיר אֶת נִשְׁמָתָהּ לְטִפּוּלֵי חַשְׁמַל וְלֹא הוֹתִיר בָּהּ יֹפִי. רֵיחַ שֶׁל עָמָל אוֹפֵף מֵאָז אוֹתוֹ הַלַּיְלָה אֶת נַפְשָׁהּ תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל רֹךְ גָּמְרוּ אוֹתָךְ, אִשָּׁה